קדוש נ' רמי לוי שווק השקמה בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה קטנה לפיצוי התובע בגין נזק גוף.

התובע טוען בכתב התביעה, כי ביום 12.6.12, בעת שערך קניות בסניף הנתבעת בטבריה, נפל מוצר כבד על כף רגלו הימנית וכתוצאה מכך הוא נחבל וסבל מנפיחות ברגל ומחתך בבוהן ובציפורן. התובע צרף מסמכים רפואיים רלוונטיים לגבי פציעתו ולגבי הטיפול בו. לטענתו, בשל התאונה הוא שהה באי כושר ממושך מעבודתו למשך 30 יום. התובע טוען כי הנזק נגרם על ידי נכס שלמנהלי הנתבעת הייתה שליטה עליו, כאשר אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה אמצעי זהירות סבירים. עוד נטען כי התאונה ארעה בשל רשלנותם המלאה וחוסר מיומנותם וזהירותם של הנתבעת ועובדיה, שלא בדקו את המתקן ("סטנד") עליו עמד המוצר, לא בדקו את הצפיפות באזור בו נמצא המוצר ולא פיקחו כראוי על העמדת הסטנד או המוצר. על כן מבקש התובע פיצוי בסך של 20,600 ₪ על עגמת נפש, אובדן ימי עבודה, עזרת צד ג' והוצאות וכן סך של 1,250 ₪ בגין יעוץ משפטי, וסך של 235 ₪ החזר אגרה.

הנתבעת מכחישה את האירוע ואת נסיבותיו הנטענות, את אחריותה ואת הנזק. לטענתה, עובדיה מקפידים על הצבת מוצרים כראוי ובאופן בטוח על המדפים ובמרחק נאות משפת המדף, כך שבלתי סביר שמוצר ייפול כך סתם על רגלו של התובע. בירורים שערכה הנתבעת בין צוות עובדיה העלו כי איש מהם לא היה עד לקרות האירוע המוכחש, שגם לא תועד במצלמות האבטחה. בזמן אמת, דיווח התובע על גרסה שונה בתכלית לגבי נסיבות פציעתו ולפיה לקוח אחר הפיל עליו קופסת שימורים שהחליקה מידיו, ועל גרסה זו חזר התובע גם בפני חוקר מטעם הנתבעת מס' 2. הנתבעת טוענת כי היא איננה יכולה להיות אחראית על טעות אנוש של מי מלקוחותיה שמידיו החליקה קופסת השימורים ובוודאי שאין ביכולתה לצפות או למנוע אירוע כזה. הנתבעת טוענת כי אין בתיעוד הרפואי שצורף כדי להוות חוות דעת רפואית ועולה ממנו כי פגיעתו של התובע הייתה קלה וכי הנזק הנטען מוגזם.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע ואשתו וכן העיד מנהל הסניף מטעם הנתבעת. לאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בראיות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית.

התובע, הנושא בנטל ההוכחה, לא הוכיח כי נסיבות האירוע הן כאלה המקימות אחריות כלשהי של הנתבעת לפגיעה ברגלו.

בכתב התביעה נמנע התובע מלפרט במדויק את נסיבות האירוע, אלא רק טען כי "נפל מוצר כבד על כף רגלו".

בדו"ח אירוע (נספח א' לכתב ההגנה) שנערך על ידי הנתבעת ביום האירוע, מיד לאחר שהתובע התלונן בפניה, צוין בפרטי האירוע כי "לקוח הפיל על חיים קופסת שימורים".

על גרסה זו חזר התובע בפני החוקר מטעם הנתבעת, בהודעה עליה חתם ביום 27.8.12 (נספח ב' לכתב ההגנה), שם הוא מסר כך:

" בעת המקרה הייתי ביחד עם אשתי חגית... אני הגעתי למדפים של קופסאות השימורים עמדתי שם, תוך כדי שאני מתכוון לקחת קופסת שימורים, אחד הלקוחות שם שעמד לידי החזיק בידו קופסת שימורים של קילו וחצי, קופסת השימורים נפלה מידו של אותו לקוח ופגעה באצבעות רגל ימין. אני לא מכיר את הלקוח הזה, הקופסא נפלה מידיו ללא כוונה היא החליקה לו מהיד".

בהתחשב בכך שזוהי הגרסה שנמסרה על ידי התובע מיד לאחר האירוע ובשתי הזדמנויות, יש לייחס לה משקל של ממש.

החלקה של קופסת שימורים מידיו של לקוח, איננה מלמדת על רשלנות כלשהי של הנתבעת ואין בכך כדי להקים עילת תביעה נגדה.

זאת ועוד, בעדותו של התובע בבית המשפט נפלו סתירות מהותיות, היורדות לשורשו של עניין. בתחילת עדותו הוא העלה לראשונה טענה שלא נשמעה על ידו קודם לכן - לא בדיווח שמסר ביום האירוע, לא בדיווח שמסר לחוקר מטעם הנתבעת ולא בכתב התביעה - ולפיה הקופסאות לא היו מסודרות על המדפים בצורה נכונה. לאחר מכן טען, טענה שגם היא לא הועלתה קודם לכן, ולפיה נפלו מהמדף כמה קופסאות. כשאומת עם הדיווח שמסר לאחר התאונה, אישר כי אמר שלקוח הוא שהפיל עליו קופסת שימורים, אך אז שינה שוב גרסתו והעיד: "תראה יכול להיות שהוא נבהל כשנפלו מהמדפים, היו לו ביד והוא זרק אותה" (עמ' 2 שורות 8-28 לפרוטוקול).

התובע לא הסביר את פשר הסתירה בין הגרסאות ובהמשך עדותו אף עלה כי הוא מניח הנחות, בגדר עדות סברה, ואיננו יודע בדיוק מה קרה, וכלשונו "...סביר להניח שזה נפל ממנו או נפל מהמדף, כשראיתי כמה קופסאות על הרצפה, הבנתי שאולי זה נפל מהמדף" (עמ' 3 שורות 5-6 לפרוטוקול).

אשתו של התובע העידה כי לא ראתה בדיוק מהיכן נפלה הקופסא - מהמדף או מידו של הלקוח, אך בניגוד לתובע העידה כי בוודאות נפלה רק קופסא אחת ולא כמה קופסאות (עמ' 4 שורות 5-8 לפרוטוקול).

יתרה מכך, בניגוד לטענת התובע בעדותו, כי הייתה צפיפות במעברים ולכן קמה לטענתו אחריות לנתבעת (עמ' 3 שורות 19-20 לפרוטוקול), אשתו של התובע, כשנשאלה מה היה המצב במעברים העידה "הכול היה ריק" (עמ' 4 שורות 14-15 לפרוטוקול).

התובע, אם כן, לא הוכיח כי הוא נפגע בנסיבות המקימות אחריות כלשהי לנתבעת. מהראיות שהובאו עולה כי התובע נפגע כתוצאה מהחלקת קופסת שימורים מידיו של לקוח ושלא בשל רשלנות כלשהי מצד הנתבעת.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לתובע, אחרת - יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"ד, 21 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: